<h1>ארחות חיים הלכ' סעודת פורים סימנים ל"ה—ל"ח</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וכתב הר' אשר ז"ל יש שנהגו שלא לאכול בשר בלילה ההוא כדי שלא יטעו ויחשבו שהיא סעודת פורים ואחר אכילתן מברכין ברכת המזון ומזכירין על הנסים כמו שכתבנו. ולמחר אוכלים סעודת פורים יש נהגו לאכול הסעודה בשחר ויש נהגו לאכלה בערב וסעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו. י"מ בלילה כעין לילה בשאין אבוקה כנגדו דרך שמחה וי"ט. וכתב הר"י מקורביל שאם התחיל לאכול ביום שאין צריך להפסיק כדי שיאמר על הניסים ביום אלא גומר ואוכל ויאמר על הניסים אע"פי שחשכה. ונשאל לרבינו האיי גאון ז"ל מי שנשבע להתענות בפורים מהו והשיב כך אנו רואים שאין כח במצות פורים לדחות שם שמים ואפשר לו לעשות סעודת פורים בלילה ויצא ידי חובתו ע"כ. וסעודת פורים שחלה להיות בשבת מאחרין אותה ואין מקדימין אותה והטעם שאין עושין אותה בשבת משום דלא מצו לקיומי ומשלוח מנות איש לרעהו. ובירושלמי נותן טעם דכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה. ומי ששמחתו תלויה בב"ד יצא שבת ששמחתו תלויה בידי שמים כלומר דמוקדש וקאי מששת ימי בראשית. ופורים שחל להיות בערב שבת עבדינן סעודת פורים מבעוד יום ובלילה צריכי לקדושי וצריכי נמי למטעם מידי בתר קדוש דאי לאו הכי לא נפקי ידי קדוש כדפרש"י ז"ל דאין קדוש אלא א"כ סעד ויש עושין סעודתן בבקר והכל הולך אחר המנהג. וחייב אדם לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שגורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן אך שישתה יותר מלימודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח אביונים וינחם אותם וידבר על לבם וזאת היא השמחה השלימה.
